מאמר : שם האדם, בחירת שם לתינוק

ע"פ היהדות

הקדמה :

סוד ה', נשמת אדם (god secret, human soul)

דלג לנושאים :

מהות שם האדם

כלל 1 בבחירת שם לילד

כלל 2 בבחירת שם לילד

כלל 3 בבחירת שם לילד

כלל 4 בבחירת שם לילד

כלל 5 בבחירת שם לילד

דבר אחרון

מה עושים במקרה של ויכוח במשפחה

שמות רצויים

שינוי שם אמיתי

אחרית דבר

ידוע שביהדות מייחסים חשיבות רבה לשמו של האדם.
כמו כן ידוע שכאשר אדם חולה ואין ברירה אחרת מוסיפים\מחליפים\משנים שם
רופאים מדווחים על כך שלא פעם הם רואים ניסים רפואיים בעקבות החלפת\הוספת\שינוי השם.
מאחר ונושא זה כל כך חשוב לא מזדרזים להתעסק עם השם שלא כמו שמקובל היום החלפה\שינוי שם
הפך לטרנד חדש.

מהות שם האדם:

חכמי הקבלה וביניהם האר"י מסבירים שכאשר ההורים קוראים שם לילד כעין רוח הקודש (נבואה)
נזרקת (נכנסת) בהם למרות כל ההתעסקות שבאה לפני, מתייעצים\מוחקים\משנים ואז בוחרים.
האותיות המרכיבות את השם מהוות צינורות שפע רוחניים לאותו ילד.
בספר היצירה (ספר הקבלה העתיק ביותר המיוחס לאברהם אבינו) מצוין שכל אות ואות
מאותיות לשון הקודש (השפה העברית) אוגרת ואוצרת בתוכה שפע רוחני או במונחים
המודרנים אנרגיות שונות שזורמות באות ב – 3 מסלולים.
מסלול 1 – אופן הגיית האות.
מסלול 2 – הצורה הגראפית של האות (צורת הכתיבה).
מסלול 3 – הגימטרייה, הערך המספרי של האות.
זה בעצם סוד בריאת העולם, כשהקב"ה ברא את העולם הוא ברא אותו בדיבור

כיצד מילה יוצרת מציאות..?
אפשר לומר שהרי הקב"ה הוא כל יכול, אך הקבלה מסבירה שלפני שהקב"ה ברא את העולם,
הוא ברא את האותיות שיהוו כמו קודים.
בכל קוד כזה טמון כוח רוחני שונה ובאמצעות צירופים שונים של הקודים האלו (מפתחות)
נמשכת אנרגיה כזו או אחרת.
כמו שניתן לראות היום, כאשר מניחים מנורה מאחורי זכוכית בצבע כחול ויש בחדר אור כחול וזכוכית בצבע
אדום יש אור אדום וכן הלאה, כך כל אות (מנורה) אוגרת בתוכה כוחות שונים תלוי בניקוד האות (צבע
הזכוכית), הכוח הרוחני העומד מאחורי אותה אות משנה את הגוון שלו בהתאם לניקוד האות
כגון : קמץ,פתח,צירה וכו'.
צירוף האותיות ע"פ הסדר המוגדר של כל אות ואות יוצר את המציאות הפיזית של אותו דבר,
לדוג' : כתוב בתורה " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר " ונוצר אור, איך נוצר האור..?
בא הכוח הרוחני הטמון בא' הצטרף לו' ולר' ע"פ הסדר והניקוד הזה ויצר את המציאות הנקראת אור.
מתוך זה נבין עד כמה שמו של האדם בעל משמעות ומשפיע על המציאות \ הגורל \ אורחות החיים
והתרחשויות עם אותו אדם במשך כל ימיו, לכן אף על פי שנזרקת כעין רוח קודש (נבואה) בהורים
כשקוראים לילד בשם, ישנו את כח הבחירה החופשית כמו בכל כל דבר אחר.
לכן גם כאן מוטל על ההורים לבחור שם שיועיל לילד, שיתרום לו במהלך החיים ולא חלילה יזיק לו.
בתלמוד נאמר על הפסוק בתהילים:

אל תקרא שַׁמּוֹת אלא שֵמות "אשר שם שֵמות בארץ" אומרים חז"ל בתלמוד שיש כאן התפעלות

בחירת שם לתינוק, הכללים וההסברים:

כלל 1 בבחירת שם לילד :

לא לתת לילד שם שיש בו משמעות שלילית או הקשר שלילי.
לדוג': נמרוד – מלשון מרדנות.
חנית – מלשון חניתות (מלחמה).
צריך להיזהר שאם כבר קראו כך לילד, לא מזדרזים לשנות שם לילד (אלא רק במקרים
קיצוניים כגון: חיים ומוות וכו').

נשאלת השאלה:
הרי אם זה שלילי למה לא לשנות מיד..?
תשובה:
מכיוון שלכל אות יש צד חיובי וצד שלילי.
כשקוראים לאדם בשם מסוים הרי שם זה מורכב מאותיות,
גם אם ההקשר הכללי של האותיות יוצר מילה בעלת משמעות שלילית יש לאדם בחירה
להטות את הכל לצד החיובי, כמובן שזה הרבה יותר קשה לאותו ילד, הוא יצטרך להתמודד
עם קשיים\אתגרים (בלשון הקבלה – ניסיונות) יותר גדולים אבל בידו להתמודד ולהצליח.
כפי שרואים לאחר הלידה כשהילדים מתחילים לגדול הבדלים בין ילד לילד,
יש ילד שמגיל רך רואים בו תכונות חיוביות כגון: טוב לב, נתינה, רגישות לזולת וכו'
ויש ילד שרואים עליו תכונות פראיות כגון: מרדן, כעסן וכו'
וזה לא קשור למשפחה\להורים אלא באותה משפחה רואים ילד אחד כזה וילד אחד כזה,
הילד פשוט נולד עם תכונות מסוימות.
האם זה אומר שהילד שנולד כזה אמור להישאר כך כל החיים שלו..?
בהחלט לא..!!! , יש לו את כח הבחירה ובידו לשנות את הדברים לאפיקים חיוביים.
גם ע"פ האסטרולוגיה רואים שלפני שאדם נולד כבר הכל מוטבע בו,
כמו שכתוב בגמרא במסכת נידה :
מלאך הממונה על ההריון נוטל את הטיפה (הביצית המופרית) ומעמידה לפני הקב"ה ושואל:
"ריבונו של עולם טיפה זו מה תהא עליה..? האם יהיה חכם או טיפש..? בריא או חולה..? עשיר או עני..?" הרי גורלו של האדם נקבע מראש אך האם זה אומר שכך עתיד להיות בכל מקרה..? לא..!!!
בידו של האדם לנתב את הדברים לאפיקים חיוביים לטובתו ותועלתו.
נקודת המוצא היא X, הוא קיבל כלים מסוימים איתם הוא יוצא לחיים, אבל בידו של האדם
להתמודד, ואדרבא ככל שהכלים של האדם קשים יותר (מידות קשות כגון: כעסן) כך היכולת
בידו להתמודד יותר חזקה, זה אומר שהוא קיבל כוחות נפש גדולים יותר ("זה לעומת זה עשה אלוהים")
כי יש כלל גדול שאומר "לא בא נסיון לאדם שאינו יכול לעמוד בו".
אין מושג כזה "אני לא יכול, זה מעבר לכוחות שלי" אומנם זה קשה אך זה בידך, אדם אחר לא
מקבל את הניסיונות שלך כי אין לו את הכוחות שלך, כל מה שעובר עליך קורה בצורה כזו
מכיוון שיש לך את הכוחות להתמודד עם כל דבר ודבר.
מכאן אנו מבינים שגם שלאחר שקראנו לילד בשם שלילי אומנם יהיה לו יותר קשה אך בכוחו
להתמודד, ואם האדם יזדרז לשנות את שמו הוא יכול לשנות דווקא צינורות שפע חיוביים
למהלך אחר במהלך החיים.
לדוג':
השם דוד:
האות ד'
צד שלילי - ד ל – עני.
צד חיובי - ד ליה – להרים, כמו הפסוק בתהילים "ארוממך ה' כי דיליתני" – כי הרמת אותי.
ז"א שאדם הנקרא בשם דוד –
או שהוא יהיה מתחת לממוצע – דל.
או שהוא יהיה מעל הממוצע – דליה.
קשה מאוד למצוא אדם בשם דוד שנמצא במצב אמצע, סטנדרטי ממוצע, או שהוא בגבהים או
שהוא בשפל, תלוי לאיזה צד הוא מנתב את הד' שבו.
כך גם רואים אצל דוד המלך –
בהתחלה היה נרדף ע"י שאול – שפל - דל.
לעומת זאת לאחר שהוכתר למלך זינק לגבהים עצומים – גובה – דליה.
חז"ל מספרים על רבי מאיר בעל הנס שהיה בודק בשמות, כל מהלך שהיה הולך לבצע בחיים
עסקה או משהו כזה היה בודק קודם מה היה השם שלו, בלי זה לא היה מתעסק עם אף אחד.
רבי מאיר היה בקיא בשמות ובכל הסודות הפנימיים בשמות.
מסופר על מקרה אחד שהיה רבי מאיר וחבריו אוספים כספים לפדיון שבויים בעיר אחרת והנה
הגיעה שבת וחיפשו אכסניה ללון בה, ראו חבריו שבעל האכסניה נראה אדם ישר ושאלו אם
יוכלו להפקיד את הכסף אצלו, רבי מאיר שאל לשמו וזה ענה לו "כידור" ,
אמר רבי מאיר יש פסוק " כי דור תהפוכות המה, בנים לא אמון בם " (דברים לב) ומתוך פסוק זה הבין
רבי מאיר שזה אדם שאין להאמין בו, ולא הפקיד בידו את הכסף. הלך לפרדס סמוך וטמן את הכסף
באדמה, במוצ"ש רצו ללכת החברים ובאו לבעל האכסניה לדרוש את הכסף אמר להם בעל האכסניה שאינו
יודע על מה מדובר, אמר להם רבי מאיר "הרי אמרתי לכם שלא מתעסקים עם אדם ששמו מכיל צליל לא
טוב", אין צורך בהמשך הסיפור אך מפה רואים שרבי מאיר היה נוהג עם בני אדם על פי שמות.
כמובן אין להסיק מסיפור זה שכל שם שנמצא בתנ"ך עם הקשר שלילי יש להסיק מכך מסקנות
אלא נושא זה מאוד מורכב ורבי מאיר היה בקיא גם בסוד האותיות, סיפור זה בא רק להדגים
את נושא השמות בתלמוד.
לכן יש לשים לב ולחקור אלפי פעמים אצל מי הולכים בנושא השם.

כלל 2 בבחירת שם לילד :

לא קוראים לילד על שם אדם שנפטר בגיל צעיר או שהתאבד.
ידוע היום שקורה ויש דוד\אח\קרוב משפחה שנפטר בגיל צעיר ובני המשפחה מבקשים
להנציח את שמו ואז קוראים לאותו ילד שנולד על שם אותו אדם שנפטר.
הקבלה מאוד מזהירה בנושא זה שעל ידי זה קושרים את גורלו את הילד עם גורלו של אותו
אדם שנפטר ודי למבין.
נושא אחר הוא לקרוא לילד על שם קרוב משפחה הנמצא בחיים, יש עדות הנוהגות כן לעשות זאת
אך דבר זה אינו רצוי.

כלל 3 בבחירת שם לילד :

לא קוראים לילד 2 שמות.
ידוע היום שקורה ויכוח בתוך המשפחה שכל צד רוצה לילד על שם אביו\אימו ואז אומרים טוב
נקרא לו על שם שניהם.
קוראים לילד 2 שמות רק אם אמורים להשתמש בשניהם, אבל אם יודעים שאין קשר בין 2 השמות
הללו וקשה לכנות הילד ב – 2 השמות וידוע מראש שישתמשו רק באחד מהם זה לא דבר רצוי.
כי בעצם ההגייה של שם האדם מפעילים את צינורות השפע של אותו אדם (צינורות השפע
הנמצאים באותיות השם) ואם מחסרים שם בעצם מחסרים מאותו אדם את השפע אותו קיבל
בשעת לידתו, מאותה סיבה קיצור שמו של אדם,
לדוג': "תמר" , וקוראים לה "תמי" בעצם לא מפעילים את צינורות השפע האמיתיים של אותה אישה.
לכן כדאי ואף רצוי להתעקש שיקראו לך בשם המלא.

כלל 4 בבחירת שם לילד :

עדיף לקרוא לילד שם המכיל יותר מ – 2 אותיות.
גם השמות המכילים 2 אותיות בסדר, אך מכיוון שכל אות מהווה צינור שפע ככל שמרבים
באותיות (לא צריך גם שם ארוך מדי) כך יש יותר צינורות שפע ולכן עדיף יותר מ – 2.

כלל 5 בבחירת שם לילד:

לא לתת לבן שם של בנות, ולבת שם של בן.
כשעושים זאת מחברים את הילד או את הילדה לצינורות שפע שאינם שייכים לשורש נשמתם.
לדוג' בנקבה: זה נותן כח זכרי לנקבה הווה אומר היא יכולה להיות יותר תקיפה, יותר
אגרסיבית, פחות נשית והקבלה אומרת שבמקרים קיצוניים זה יכול להשפיע על נושא הפריון
העתידי מכיוון שהיא צריכה שפע רוחני של בת ומקשרים אותה לשפע רוחני של בן ודי למבין.
כמובן שאם הקב"ה רוצה לתת ילד לאותה אישה האותיות לא ממש ישנו לו אך הוא הטביע
חוקיות בבריאה והוא משתמש באותה חוקיות כדי להפעיל את הבריאה.
אנו יכולים לראות אף בתורה את שייכות נושא השמות לפריון לדוג' : שרה אימנו שמלכתחילה
נקראה "שרי" והקב"ה שינה שמה ל – "שרה" רק אז נכנסה להריון.
דוג' זו לא קשורה לשם גברי אך באה להדגים את שייכות נושא השם לנושא פריון.
ושוב יש לציין אם כבר קראו אין להזדרז ולהחליף שם אלא מלכתחילה אין לעשות זאת.

דבר אחרון:

ודבר אחרון שמצאתי כתוב בספרים הקדושים, שהעיקר להורים להחזיק את השם שעלה בהסכמת
שניהם ואין לגלותו שמא עלולים לפתותם לשנות החלטתם, ועוד אם השם פורסם בזמן שהילד ערל אין
זה דבר רצוי אלא יש לגלות את השם רק בברית המילה, ובבת בשעת עליה לתורה והכרזת השם
בציבור.

מה עושים במקרה של ויכוח במשפחה:

מה עושים במקרה ויש ויכוח במשפחה שהסבא רוצה לקרוא לילד על שם אחיו שנפטר בגיל צעיר
ונניח ושמו יעקב, אין בעיה.
קראו לילד בשם יעקב אך ההורים יהיו תחמנים ויסכמו בינם לבין עצמם שיקראו לילד על שם יעקב אבינו.
הסבא יחשוב שקראו לילד בשם אותו הוא רוצה ויהיה מרוצה.
וההורים ידעו את האמת שהילד נקרא על שם יעקב אבינו.
את הקבלה אומנם לא מעניין הביטוי "לא נעים" אלא היא דואגת לילד, למרות זאת שלום בית
במשפחה חשוב מאוד ועל כן נאמר "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום".

שמות רצויים:

רצוי להיצמד לשמות התנכיים של אבותינו נושא זה חשוב למרות שכיום נושא זה אינו כל כך פופולארי,
מכיוון שאבותינו היו בעלי רוח הקודש ונבואה וכשהיו ממציאים שם חדש היו מכוונים
אותו ע"פ צירופי האותיות שידעו שע"פ זה מעניקים כח לילד הזה.
הם ידעו ליצור שמות חדשים, לנו כיום אין היכולת ליצור שמות חדשים ולכן עדיף לנו להישען
עליהם ועל הידע שלהם.
לכן אם אנחנו משתמשים בשמות התנכיים (המקושרים חיובית ולא שמות בהקשר שלילי לדוג': פרעה)
ומעניקים אותם לילד אנחנו יודעים שאנו "מסודרים".

שינוי שם אמיתי:

- שינוי שם בת"ז – לא נחשב.
- שינוי שם ע"י זה שאנשים מתחילים לקרוא לך בשם אחר מכיוון שכך החלטת – ע"פ ההלכה
היהודית השינוי תופס תוך 30 יום אך אין שינוי זה חזק אנרגטית.
שינוי שם אמיתי נערך בבית הכנסת במניין של 10 אנשים,
פותחים את ההיכל, ישנו נוסח מיוחד שאומרים וכן הלאה.

אחרית דבר: